טוקופוביה - פחד מלידה

"בעצב תלדי בנים"

הריון ולידה, בוודאי בזוגיות טובה, נחווים כמאורע מרגש, מאושר, טבעי ושמח.

אם כך, מדוע אלוהים מקלל בכעסו את חווה בסיפור גן עדן, ומהי המשמעות בכך?

מתברר כי חווית ההריון, הלידה וההורות איננה קלה, ומורכבת מבחינה רגשית. לפחות 20% מהנשים יחוו פחד מהריון ולידה, ולפחות 6% יחוו פחד משתק.

טוקופוביה מגדירה מצב של חרדה קיצונית.

טוקו = לידה, פוביה = פחד.

החרדה מעקרות, לא להצליח להרות או במילותיה של רחל- "הבה לי בנים ואם אין, מתה אנוכי". כאשר התפיסה החברתית היא כי הורות היא חלק מנשיות, מעין צו חברתי משפחתי וקהילתי, כמה מקום יש לאישה להביא קול אחר, מורכב, מהוסס ובאופן גלוי?

מאמר זה איננו עוסק ב"אל הורות" וזכות הבחירה הטבעית, אלא במצוקה, בעיקר של נשים, להביא את הקול של הפחד, ומכאן את ההימנעות כקול לגיטימי וכבקשה לעזרה.

טוקופוביה ראשונית, הנדירה יותר, היא מצב בו אישה נמנעת לחלוטין מכניסה להריון בשל פחדיה .

י' מטופלת אצלי כשנתיים, היא בת יחידה לאם יחידנית, ואילו עובדת קיומה לא ידועה למשפחת אביה. החרדות שלה מהריון ובעיקר הכאב על החסך באבהות לאורך כל ילדותה, שלא עובד בגלוי, מקשה עליה לתקשר היום את רגשותיה המורכבים לגבי היריון בגלוי. התוצאה היא תקיעות, הימנעות וחרדה מההריון בכלל, ומכך שלא תעבור את המשוכה בפרט .

טוקופוביה משנית נובעת מחוויות שונות, שבחלקן לאו דווקא דווקא בהריון באופן ספציפי, כמו הפחד מאינטימיות ומחשיפה, הפחד לאבד שליטה, החשש להתחרט, החשש מכישלון, חרדה כללית, טראומת עבר, חרדות הקשורות בבריאות ובכאב, טראומות הקשורות בהיריון, לידה, דכאון, ועוד.

ל' הגיעה אליי לשיחות לאחר שתבעה מהרופאים שיאשרו לה לידה בניתוח קיסרי על רקע לידה טראומטית שלא עובדה.

ת' עברה פעמיים משבר הסתגלות שאובחן כדיכאון לאחר לידה.

שתיהן פנו לשיחות כדי לעבד את רגשותיהן, ולהגיע ללידה יותר מאוזנות.

לצערי, רבות מהנשים אינן פונות לעזרה בכלל, או שפונות בשלב מאוחר בשל הכחשה, בושה, חוסר אמון וחוסר תקווה שאפשר בכלל להבין אותן או לעזור להן. הנשים הללו חשות בדידות רבה, אינן מקבלות הכרה והבנה לתחושות שלהן, ואינן נעזרות במערכות התמיכה הטבעיות באופן מיטבי.

במקרים רבים רמת התפקוד פוחתת באופן משמעותי, ויש חשש לפגיעה נפשית משמעותית.

מטרת הטיפול היא לעזור לצמצם את התחושות הקשות, להעלות את המודעות ואת ההבנה ליכולת של בני הזוג ומערכות התמיכה לסייע, לשקול צורך בטיפול תרופתי ו/או הפגתי, ולסייע באופן מיטבי לחווית ההריון כולה, לצמצום החרדה, ולהפחתת האפשרות ללקות בדיכאון.

אני מזמינה אתכן ואתכם לפנות אליי לייעוץ בנושא,

לימור.